מַשְׁאָב ולא מַשְׁאָבּ. הדגש באות ב' יבוא רק ברבים. כך גם המילים עַקְרָב (עַקְרַבִּים), שָׁלָב (שְׁלַבִּים), חָרָךְ (חֲרַכִּים), מַחְשָׁךְ (מַחְשַׁכִּים). אֶטֶב הוא היחיד של אֲטָבִים ולא אָטָב. כך גם חֶרֶק היחיד של חֲרָקִים ולא חָרָק, אֶשֶׁךְ ולא אָשָׁךְ. חוֹפִים ולא חוּפִּים. גרביים, מספריים, מכנסיים, שדיים, מגפיים, ערדליים, אופניים – הם זכרים ולא נקבות, יפים ולא יפות (אבל נעליים, אוזניים, כתפיים – נקבות). אני כאן כדי לעזור ולא בכדי לעזור. בכדי = לשווא. מוטב שיישאר שם. אצלם ולא אצלהם. הוא נוֹכחַ עכשיו בחדר, לא נוֹכָח. בְּפוֹעַל או בַּפּוֹעַל, אבל לא בַּפוֹעַל (ללא דגש ב-פ). יְשֵנים, יָשֵן, יְשֵנה, ולא יוֹשנים, יוֹשן, יוֹשנת. לא ייאמן! ולא לא יאומן, אלא אם כן הכוונה לספורטאי שלא יאומן או לחייל שלא יאומן. למלא ולא למלוֹת; מילאתי ולא מיליתי; לנבא ולא לנַבּוֹת; לחַטֵא ולא לחַטוֹת. הבעלים הוא שמשכיר דירה. הדייר הוא ששוכר אותה. צומת הוא זכר. צומת אחד, צומת חסום, ולא צומת אחת, צומת חסומה. הם חַפִּים (פ' דגושה) מפשע, חזקת החַפּוּת, ולא חָפִים וחָפוּת (פ' רפה). עַרְפִילִים (ב-פ' רפה) ולא עַרְפִּילִים (ב-פ' דגושה). דַרְכֵי פעולה ולא דַרְכֵּי פעולה. בעבר: יכולתי ולא יכַלתי (מנוקד יָכֹלתי), יכול ולא יכַל (מנוקד יָכֹל). עוד פעם ולא עוד הפעם. מָסורְתִי (מנוקד מָסָרְתִי) ולא מְסוֹרָתִי. |