מרחב מחיה ||| שרה קרני

מכריכת הספר:
מרחב מחיה מציג דרמה אנושית המתרחשת בישראל של שנות החמישים. דורה ואדק, עולים שאיבדו הכול באירופה, מתיישבים בקיבוץ הר אורנים השוכן בהרי ירושלים, כשכל מבוקשם לחיות בשלווה, להקים משפחה ולהשאיר את העבר מאחוריהם.

אם בתחילת הדרך עושים השניים כל מאמץ להתאקלם ולהפוך לחלק מהמרקם החברתי של הקיבוץ, הרי שאט אט נפערים הסדקים. היחד הקיבוצי שחונק את אדק, הוא דווקא שמעניק לדורה ביטחון וכוח. לידתה של נועה, בִתם היחידה, מעצימה את הקושי ומחדדת את הקונפליקט שנוצר ביניהם. צללים מהעבר לא נותנים מנוח וסודות שנגנזו פורצים ומאיימים לכלות הכול. חייהם עומדים להתנפץ ולהתרסק לרסיסים.

הספר עוקב אחר מסע ההישרדות של גיבוריו, הנעים בין מרחבי מחיה שונים, חיצוניים ופנימיים: המעבר בין הקיבוץ לעיר, בין בית הילדים לבית ההורים, בין ההגשמה האישית לביטחון החברתי, בין סודות העבר לחלומות העתיד.

שרה קרני, בת להורים ניצולי שואה, נולדה בקפריסין וגדלה והתחנכה בקיבוץ מעלה החמישה. גרה היום בראשון לציון.

מתוך הספר:
ביום הראשון להגעתם הסביר פרויקה, סדרן העבודה, "אצלנו בקיבוץ זה לא תוכנית כבקשתך. עובדים איפה שצריך לעבוד, ואם צריך ברפת, אז ברפת." ורק כשפערה את עיניה ושאלה "מה זה תוכנית כבקשתך", הבזיק חיוך בעיניו החומות, קולו התרכך והוא שאל, "מה את יודעת לעשות?"

לעשות? חשבה לעצמה. היא יודעת קצת עברית. יודעת לבדוק כדורי רובה פגומים. יודעת לפורר קמצוץ של לחם יבש לפירורים ולאכול אותם במשך שלושה ימים. יודעת לעמוד ישר כשפוקדים עליה, בלי להניד עפעף.

"אני צריך למצוא לך מקום עבודה," קטע פרוייקה את מחשבותיה.

וכך, ליד שולחן קטן בפינה בחדר האוכל ביום הראשון להגעתם לקיבוץ הר-אורנים, בשעה שסדרן העבודה פרש לפניה את האפשרויות, פרץ מהמטבח ריח של טיגון חביתות שהרחיב את ריאותיה ועטף את גופה בחום.

"כאן!" ענתה ללא היסוס, "אני רוצה לעבוד כאן."

335 עמודים, בכריכה רכה

נכתב על הספר ברשת:
בחדשות בן עזר
איפה ניתן להשיג: בחנויות הספרים, בהזמנה מחנויות מקוונות, או ישירות מהוצאת סער, בטלפון 03-5445292 או במייל: saarhanoch@walla.com